האגודה למען הקשיש-ערד(ע"ר) נ' עיריית ערד ואח'

החלטה

1.זוהי החלטה בבקשת המבקשת ליתן צו מניעה אשר יאסור על המשיבות לסלק ידה מ"מרכז היום לקשיש" בעיר ערד, בו היא מחזיקה ואותו היא מנהלת ומפעילה, או לנקוט בצעד אשר יהא בו כדי לאיין את זכותה להמשיך, להחזיק ולהפעיל את המקום. כמו כן עתרה לסעד ביניים אשר יעכב או ימנע את המשיבות מלערוך מכרז להפעלת מרכז היום וכן כל צו אחר אשר ימנע מהמשיבות לפגוע בכל דרך בקשישים בעיר ערד, על ידי מניעת הגעתם למפעל מרכז היום המנוהל על ידי המבקשת.

2.המבקשת הינה עמותה ציבורית הפועלת בהתנדבות ומפעילה את מרכז היום לקשיש בעיר ערד מזה שנים רבות. אין חולק כי עיריית ערד, המשיבה 1, הינה בעלת זכות חכירה בקרקע.

3.המבקשת טוענת לזכות שימוש במקרקעין וזכות להפעלת מרכז היום לקשיש בעיר ערד מכוח הסכם שנחתם בינה לבין עיריית ערד בחודש נובמבר 1998. לטענת המבקשת מאז הקמת המבנה המשמש מרכז יום לקשיש, אשר הקמתו מומנה על ידי תרומות שגוייסו על ידי ארגון אש"ל מטעם הג'וינט, מפעילה היא את המקום על פי רישיון מתחדש מטעם משרד הרווחה.

4.לימים הוציא משרד הרווחה הנחיה למרכזי היום לקשישים ברחבי הארץ (מכתב מיום 10.4.2013), בו התבקשו מרכזי היום להעביר למשרד הרווחה מידע מפורט אודות הגורם המפעיל את מרכז היום וכיצד נבחר הגורם המפעיל, בין אם על ידי מכרז או בנסיבות של פטור ממכרז של הרשויות המקומיות, ואם בנסיבות של הסכם בין הרשות המקומית לבין הגורם המפעיל, לרבות סיום תוקף ההסכם. מנהלי מרכזי היום והרשויות המקומיות נדרשו להחזיר את הטפסים בחתימת הגורמים המוסכמים כאשר למסמכים אלו נדרש אישור ויפוי כוח של הרשות המקומית.

5.כאשר פנתה המבקשת אל עיריית ערד ובקשה את אישורה לזכותה להמשיך ולהחזיק ולהפעיל המקום מכוח הסכם שביניהם משנת 1998, אישור אותו נדרשה להעביר למשרד הרווחה, סירבה עיריית ערד ליתן לה האישור האמור.

עיריית ערד ראתה בהסכם שנחתם בינה לבין המבקשת כהסכם הקצאה של הקרקע אך לא כהסכם המעניק למבקשת הזכות להפעיל המקום.

בהעדר הסכם בתוקף החליטה עירית ערד על פרסום מכרז להפעלת מרכז היום לקשיש אותו פרסמה בחודש אוקטובר 2013.

6.המבקשת, אשר ביקשה לעצור את הליכי המכרז, פנתה בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. עתירה אשר נמחקה על פי המלצת בית המשפט שישב לדין.

בצר לה, פנתה המבקשת בתביעה לאכיפת הסכם נשוא המחלוקת כשלטענתה יש לקרוא את הוראות ההסכם כהסכם המעניק לה לא רק זכות חזקה במקרקעין, אלא גם זכות להפעיל את מרכז היום לקשיש.

7.מחלוקת פרשנית זו היא זו העומדת בלב הדיון. המבקשת טוענת לזכות כאמור ומבקשת לעצור את כל הליכי המכרז אותם מקדמת עיריית ערד, אשר בסופו של יום יביאו להרחקתה ולהפסקת פעילותה של המבקשת כמפעילת המקום.

8.מבלי לקבוע עמדה חד משמעית סבורה אנכי, כי לנוכח מקרא הוראות ההסכם אשר נחתם בין הצדדים בשנת 1998, ואשר אין חולק שתוקפו הוארך עד לפחות לשנת 2018, הוכיחה המבקשת זכות לכאורית להחזיק במקרקעין ולהפעיל את מרכז היום לקשיש בעיר ערד. במבוא להסכם נרשם מפורשות כי ברצון המבקשת להקים מרכז יום לקשישים בעיר ערד בתאום ובשיתוף עמותת אש"ל ולצורך "הקמה והפעלת המרכז התקשרה העמותה עם אש"ל". (הדגשה שלי ר.ב.)

משמע, עולה לכאורה, כי כוונת הצדדים היתה שהמבקשת מקבלת לידה גם את הזכות להפעיל את מרכז היום לקשיש.

מעבר לאמור, קיימת הוראה בהסכם (סעיף 9 ה') הקובעת סנקציות בנסיבות שבהן המבקשת תפר את התחייבויותיה בכל הנוגע לניהול המרכז. גם מהוראה זו ניתן ללמוד לכאורה דבר הסכמת הצדדים המעניקה למבקשת את זכות הניהול וההפעלה של מרכז היום לקשיש.

9. עירית ערד פרסמה מכרז להפעלת המקום ובכך גילתה דעתה כי אינה מכירה בזכותה של המבקשת להפעיל המקום.

10.מטעמים אלו, נחה דעתי כי המבקשת הוכיחה זכות לכאורית להחזקה והפעלה של מרכז היום לקשיש מכוח ההסכם הנדון ועל כן סבורה אנכי, כי יש להיעתר לבקשתה לסעד זמני אשר ימנע סילוקה ממרכז היום לקשיש ו/או ימנע זכותה להמשיך ולהפעיל את מרכז היום לקשיש בכל דרך ובכל אופן.

11.מאחר והתביעה הינה תביעה לזכות שימוש והפעלת מקרקעין נתונה הסמכות לבית המשפט השלום מכוח הוראת סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984. בהינתן האמור אני מורה על העברת התובענה לבית המשפט השלום בבאר-שבע בכפוף לצו המניעה אותו ראיתי לנכון ליתן מיידית ולו כדי להבטיח זכויותיה של המבקשת כאמור.

עיריית ערד, המשיבה 1, תישא בהוצאות המבקשת בסך של 10,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ד, 29 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.